תעשיית הסייבר הישראלית פורחת: גיוסים של מיליארדים והשקת שלושה סטארטאפים חדשים

תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה להוכיח את חוסנה ואת מעמדה כאחת המובילות בעולם, גם על רקע האתגרים הביטחוניים והכלכליים. הנתונים מהמחצית הראשונה של שנת 2026 מציירים תמונה של ענף פורח, המושך אליו סכומי השקעה עצומים ומוליד חברות חדשות ופורצות דרך בתחום הבינה המלאכותית.

זינוק חד בגיוסים

על פי הנתונים, סטארטאפים ישראליים גייסו כ-8.6 מיליארד דולר במהלך המחצית הראשונה של 2026. מדובר בעלייה של כ-45 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז גויסו כ-6 מיליארד דולר. הנתון מעיד על אמון מתמשך של המשקיעים בענף ההייטק הישראלי, למרות אי הוודאות בשווקים.

מגמה מעניינת נוספת היא הירידה במספר סבבי הגיוס, שקטן בכ-35 אחוזים. משמעות הדבר היא שהמשקיעים מרכזים כיום סכומי כסף גדולים יותר במספר קטן יותר של חברות. כלומר, ההון זורם באופן ממוקד יותר אל עבר החברות הנתפסות כבעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר בשוק התחרותי.

הסייבר בולט במיוחד

בתוך התמונה הכללית, תחום הסייבר ממשיך לבלוט כאחד החזקים ביותר. ההשקעות בחברות הסייבר הישראליות יותר מהוכפלו בהשוואה למחצית הראשונה של 2025. רק בחודש מרץ לבדו הגיע היקף ההשקעות בתחום לכ-580 מיליון דולר, נתון המדגיש את המשיכה החזקה של המשקיעים לתחום זה.

עוד עולה מהנתונים כי היזמים הסדרתיים, כלומר אלו שכבר הקימו חברות בעבר, תופסים נתח הולך וגדל מהגיוסים. בעוד שבשנת 2025 הם היו אחראים לכ-34 אחוזים מסבבי הגיוס, במחצית הראשונה של 2026 הנתון עלה לכ-39 אחוזים, מה שמעיד על אמון רב במייסדים מנוסים.

מגמות במיזוגים ורכישות

גם בתחום המיזוגים והרכישות נרשמו שינויים משמעותיים. מספר העסקאות שכללו חברות טכנולוגיה ישראליות ירד בכ-16 אחוזים על בסיס שנתי, ופחת ממאה עסקאות ל-84 בלבד. עם זאת, השווי הממוצע של העסקאות דווקא עלה בכ-10 אחוזים, וזאת ללא העסקאות הגדולות של החברות וויז וסייברארק.

שלושה סטארטאפים יוצאים מהסתר

אירוע יוצא דופן שהמחיש את חיוניות הענף התרחש בחודש יולי 2026. במהלך שמונה ימים בלבד, שלוש חברות סייבר ישראליות יצאו מהסתר וחשפו גיוס משולב של 340 מיליון דולר. ההכרזות הרצופות הללו המחישו את קצב הצמיחה המהיר ואת עוצמת ההשקעות הזורמות אל עבר חברות הסייבר החדשות.

החברה Glow ופתרונות הקצה

הבולטת מבין השלוש היא החברה Glow, שגייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. החברה, שהוקמה בשנת 2025 על ידי בכירים לשעבר מחברות כמו מטא, סנואפלייק וקלארוטי, מתמקדת בשוק אבטחת נקודות הקצה. מדובר בשוק ענק המוערך בכ-40 מיליארד דולר, בהובלת המנכ"ל רועי טייגר.

לפי החברה, המעבר להגנה יזומה באמצעות בינה מלאכותית הוא המפתח להתמודדות עם האיומים. נתון מעניין שהוצג הוא ששיעור השימוש בכלי בינה מלאכותית על מכשירי הארגונים זינק מכ-15 אחוזים לכ-45 אחוזים בתוך שנה אחת בלבד, מה שיוצר אתגרי אבטחה חדשים לחלוטין.

Neo ובקרת סוכני הבינה המלאכותית

חברה נוספת שיצאה מהסתר היא Neo, שגייסה 100 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי בכירים לשעבר מחברות כמו סנטינל וואן, וויז ופאלו אלטו, והיא מתמקדת בבקרה על סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. מייסד החברה שלומי סלם ציין כי סוכני הבינה המלאכותית פועלים עם הרשאות משתמש לגיטימיות.

לדבריו, הבעיה היא שלארגונים חסרה שקיפות לגבי היכולות וההרשאות של סוכנים אלו. על פי התחזיות, השימוש בסוכני בינה מלאכותית ביישומים ארגוניים צפוי לצמוח באופן דרמטי, מכ-5 אחוזים בשנת 2025 לכ-40 אחוזים עד סוף שנת 2026, מה שהופך את תחום הבקרה עליהם לקריטי.

Oak וניהול הזהויות

החברה השלישית היא Oak, שגייסה 60 מיליון דולר בסבב ראשוני. בראש החברה עומד המנכ"ל שי מורג, שמאחוריו שלוש חברות סייבר שנמכרו בעבר בשווי כולל של כ-500 מיליון דולר. החברה מתמקדת בניהול זהויות בארגונים, תוך בנייה מחדש של התחום כך שיתאים לעידן הבינה המלאכותית.

מכנה משותף בין החברות

המכנה המשותף לשלוש החברות החדשות הוא ברור. כולן מבקשות לתת מענה לפערי האבטחה שנוצרו בעקבות התפשטות הבינה המלאכותית, פערים שהספקים המסורתיים בתחום טרם הצליחו לפתור. מגמה זו ממחישה כיצד הבינה המלאכותית הפכה לזרז מרכזי לחדשנות ולהשקעות בתעשיית הסייבר הישראלית כולה.